במקומות עבודה רבים יש מגוון של אנשים מרקעים שונים העובדים זה לצד זה כתף אל כתף. אחת מהקבוצות הגדולות ביותר במשק הם אלו אשר מקיימים את מצוות היהדות ושומרים על אורח חיים דתי. ישראל, כמדינה אשר מושתת על הרעיון של בית לאומי לעם היהודי, כוללת זכויות לקיום פולחנים, תפילות ומצוות גם במקום העבודה. בתור מעסיקים, טוב נעשה אם נלמד את החוק בהקשר הזה ונבין מהם הזכויות של עובדים דתיים, מהם חובותיהם ומהם התחומים אותם החוק לא מגדיר במפורש.
יחסים תקינים של עובד ומעביד
ראשית, לפני שנגיע ללשון החוק, לזכויות ולחובות, שווה להתעכב על הבסיס ליחסים במקום העבודה. לטובת האווירה הטובה ואפילו הפריון, רצוי להגיע להסכמות, לנסות ולהבין את צרכיו, רצונותיו ומגבלותיו של הצד האחר ולבוא לקראתו. בהקשר של הנושא שלנו זה יכול להיות בפרטים הקטנים, לדוגמה במזוזה. לכאורה, אין הכרח הלכתי או חובה חוקית לקבוע מזוזה במקום העבודה. בפועל, זה משהו שרבים עושים ויש לו ערך ומשמעות בשביל עובדים דתיים ולא דתיים כאחד. קביעת מזוזה כשרה היא עניין פשוט אבל יכול להוות מחווה של רצון טוב אשר תתקבל על ידי העובדים בהוקרת תודה. מחוות כאלו יצרו גשרים של הבנה ויקרבו בין העובדים.
ההמלצה השנייה שלנו בעניין היא שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים בין עובדים למנהלים או בעלי העסק. חשוב להתעניין בצרכים הדתיים ולברר האם לעובד או לעובדת יש חששות או ציפיות בנושא. עובדים רבים לא יפתחו שיחה בנושא ולכן נצטרך להיות רגישים לכך בתור מעסיקים.
זכויות עובדים דתיים במקום העבודה
החוק מגדיר כמה זכויות שיש למי ששומר על הדת. הזכויות הללו קיימות גם לגבי דתות אחרות, אבל במאמר הזה נציג את אלו הקשורות לעובד דתי יהודי לפי הנושאים השונים:
עבודה בשבת
החוק מפריד כאן בין שני סוגים של מקומות עבודה: מקומות עבודה רגילים, ומקומות מוחרגים כגון מלונות, שמירה, ביטחון ועוד. עובד שמצהיר שלא יוכל לעבוד בשבת, צריך להגיש הצהרה כזאת למקום עבודתו ולציין שסירובו לעבוד בשבת נובע מכך שהוא שומר מצוות. במקומות עבודה רגילים, יכול כל עובד לסרב לעבוד בשבת. במקומות המוחרגים שציינו לעיל, לא ניתן לסרב לעבודה בשבת לעובד שאינו דתי המצהיר על כך. חשוב לדעת כי לכל עובד יש הזכות לקבל יום מנוחה על פי החוק, בהתאם לדת שלו.
זמני תפילות
המעסיק לא חייב להעניק זמני תפילה על חשבון העבודה. היעדרות או איחור בעקבות תפילה צריך להיעשות בתיאום עם המעסיק ובהודעה מראש. ניתן לצאת בהפסקת הצהריים לבית הכנסת, אולם הזמן הזה לא יחושב במשכורת. עובד אשר נדרש להגיע באיחור בגלל תפילת הבוקר יעשה זאת בתיאום עם המעסיק. חשוב לציין את אותן דרישות והסכמות כבר בתחילת ההעסקה אבל זה לא יכול להיות כתנאי להעסקה או אי העסקה.
ימי צום ותעניות
ביהדות יש מספר ימי צום ותענית. מתוכם, רק ביום כיפור החופש הוא על חשבון המעסיק. המחוקק קבע מספר ימי צום אשר מתוכם יכול העובד לבחור להיעדר בשניים. ההיעדרות היא על חשבון העובד אבל המעביד לא רשאי לסרב לחופש בימים הללו בתנאי שהבקשה הוגשה לפחות 30 יום מהמועד. אלו הימים מהם ניתן לבחור: צום גדליה, צום עשרה בטבת, תענית אסתר, צום י"ז בתמוז וצום תשעה באב.
חשוב לזכור שהפלית עובד בגלל אמונתו או דתו נחשבת להפליה אשר אסורה במפורש בחוק. חשוב לשמור על נושא זכויות הדת בעבודה הן ליצירת יחסי עבודה תקינים והן בשביל לעמוד בדרישות החוק כבית עסק.
